תקדין 06.09.2018
מהם פסקי הדין שבלטו במיוחד השנה במשפט פלילי, דיני עבודה, מנהלי, חוקתי ונזיקין? רגע לפני השנה החדשה בחרנו 10 פסקי דין חשובים שניתנו במהלך השנה החולפת בתחומי המשפט השונים וביקשנו מעורכי דין לומר כמה מילים לגבי החשיבות שלהם. ואיזה פסק דין קיבל את בחירת המערכת?

לכבוד השנה החדשה, בחרנו 10 פסקי דין בתחומי משפט שונים שבלטו במיוחד בשנה החולפת, וביקשנו מעורכי דין העוסקים בתחומים אלו (וחלקם אף ייצגו באותם תיקים) לומר את דעתם לגבי החשיבות שלהם:

עו"ד לילך דניאל | תקדין | פורסם 06/09/18 09:00

לחצו לקריאת הכתבה בעיתון תקדין »

בקיץ 2016 הפגינו כ-800 איש סמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה בפתח-תקווה בדרישה להעמיד לדין את ראש הממשלה ורעייתו. המשטרה, בגיבוי הפרקליטות, החליטו לשים סוף להפגנות הללו, בכך שאסרו על הציבור להפגין במרחק של מאות מטרים מביתו של היועמ"ש.

במסגרת העתירות שהגישו המפגינים וארגונים לבג"ץ, נפסק באפריל 2017 כי הפגנה או עצרת מחאה ליד מעונו הפרטי של איש ציבור, מקום שקיימת חלופה אפקטיבית דוגמת משרדו, מקימה חזקה כי התכלית העיקרית של ההפגנה אינה מימוש חופש הביטוי והמחאה אלא ניסיון להשפעה לא לגיטימית על איש הציבור במילוי תפקידו על ידי יצירת לחץ אישי עליו ועל בני משפחתו, ולכן פעילות כזו אינה חוסה תחת ההגנה על חירות ההפגנה (בג"ץ 1983/17).

בג"ץ נימק את קביעתו בכך שנגרמת פגיעה בזכות לפרטיות של איש הציבור בבית מגוריו הפרטי שלא במסגרת תפקידו הציבורי ("ביתו של אדם הוא מבצרו"); המטרד וההפרעה (תוך פגיעה בזכות הקנין) לשגרת חייהם של איש הציבור, בני משפחתו ושכניו; והזכות של אדם "שיניחו לו לנפשו" ולא להיות "קהל שבוי" למסרים של המפגינים.

למרות שפסק הדין אימץ את דעת הרוב בפרשת דיין משנת 1994 (בג"ץ 2481/93), שם העדיפו השופטים את הזכות לפרטיות של איש הציבור על הזכות לחופש ההפגנה מול ביתו, כחודשיים לאחר מתן פסק הדין נדרשו השופטים מני מזוז ועוזי פוגלמן להחליט בבקשת המפגינים לביזיון הפסיקה על ידי המשטרה, שהפרה את ההסדר שעליו התחייבה.

כעת השופטים הדגישו והבהירו כי קיימת הבחנה ברורה בין פעולות מחאה (הפגנה, תהלוכה או משמרת מחאה) מול וליד ביתו הפרטי של איש הציבור, כלומר בסמיכות למעונו, ובין פעילות מחאה שאינה ליד המעון, גם אם בסמיכות מסוימת אליו. במקרה כזה, חלים העקרונות הרגילים של איזון בין השיקולים הנוגדים, בין הזכות לחופש ביטוי ולפעילות מחאה ובין השיקולים הנוגדים של שמירת הסדר הציבורי, פגיעה ברווחת חייהם ובפרטיותם של תושבי האזור. במסגרת האיזון, רשאית המשטרה לקבוע הגבלות סבירות של זמן, מקום ואופן.

פסק הדין החשוב שעסק בקיומן של הפגנות ומשמרות מחאה מול מעונו הפרטי של היועמ"ש מעלה דילמה טעונה: מחד, לזכות ההפגנה והאסיפה מוכר מקום של כבוד בהיכל זכויות היסוד של האדם כדי לאפשר חופש ביטוי של דעות ורעיונות ופורקן של מחאות חברתיות; ומאידך, בהמולת החיים המודרניים זכותו של נבחר ציבור שיניחו לו לנפשו בביתו כמי שדווקא בשל החשיפה לציבור הכרוכה בתפקידו הוא זקוק לשקט ולשלווה בביתו, שיאפשרו לו להיות עם עצמו ועם בני משפחתו היקרים לו כדי לאסוף כוח בביתו ליום המחרת.

בסופו של דבר, כל שופט הוא גם איש ציבור, המבין לליבם של נבחרי הציבור. שניהם לובשים את אותן הנעליים, גם אם במידות שונות. עם זאת, שומה על השופטים להגן על זכויות הפרט המפגינים בחברה דמוקרטית מתוקנת. האיזון שבקיום ההפגנה מול משרדו של איש הציבור, להבדיל מול וליד ביתו הפרטי, הוא איזון ראוי, סביר ומידתי, תוך שמירה על זכותו שלו ושל בני משפחתו לפרטיותם בדל"ת אמות של ביתם שהוא מבצרם היחיד מהמולת הציבור.

עו"ד אורי ישראל פז מתמחה במשפט מינהלי וחוקתי
תקציר המאמר פורסם בפורטל חדשות תקדין: "מיוחד: עורכי דין מדברים על פסקי הדין הבולטים של השנה החולפת", משפט חוקתי | זכות ההפגנה מול ביתם של אנשי ציבור, 6.9.2018

הרשמה לניוזלטר:

הרשמו לניוזלטר של Uplaw ונשלח לכם מאמרים מרתקים.