הלנת שכר היא לא רק סיטואציה של חוסר נעימות – זו פגיעה בזכות יסוד. החוק בישראל מגן על עובדים מפני עיכוב בתשלום השכר ומאפשר לתבוע פיצויים משמעותיים – גם בלי להוכיח נזק בפועל. אז מה יהיה כאן היום? כל מה שצריך לדעת על הלנת שכר – כולל זכאות, סכומי פיצוי, מועדים, מקרים חריגים, ודגשים חשובים שכדאי לדעת אם השכר שלכם שולם באיחור
מהי הלנת שכר ומתי היא מתרחשת?
הלנת שכר מתרחשת כאשר שכר העבודה לא משולם עד ליום התשיעי מהמועד הקבוע בחוק לתשלוםו. למשל, אם עובד חודשי היה אמור לקבל את שכר ינואר עד ה-1 בפברואר, אך לא קיבל אותו עד ה-10 בפברואר – מדובר בהלנת שכר. החוק רואה בכך הפרה חמורה מצד המעסיק.
המשמעות היא שהחל מהיום העשירי לאיחור – העובד זכאי לתבוע פיצויי הלנה. לא מדובר רק בזכות תיאורטית – מדובר בזכות ממונית ממשית, שהרציונל מאחוריה הוא להרתיע מעסיקים מהתנהלות פוגענית ולשמור על יציבות כלכלית בסיסית של העובדים.
איך מחושב הפיצוי על הלנת שכר?
כאן נכנס לפעולה סעיף 17 לחוק הגנת השכר, אשר קובע מנגנון חישוב ברור:
- עבור השבוע הראשון שלאחר מועד התשלום: 5% מהשכר המולן.
- עבור כל שבוע נוסף או חלק ממנו: 10% נוספים לכל שבוע.
- לחילופין: הצמדה מלאה לפי מדד המחירים לצרכן בתוספת 20% על הסכום הכולל, לכל חודש הלנה.
העובד זכאי לקבל את הסכום הגבוה מבין השניים.
לדוגמה:
אם שכרכם היה אמור להיות 6,000 ₪ ושולם באיחור של חודשיים:
- עבור השבוע הראשון: 5% × 6,000 = 300 ₪.
- עבור שמונה שבועות נוספים: 8 × 10% × 6,000 = 4,800 ₪.
- סה"כ: 5,100 ₪ פיצוי הלנה, ללא צורך בהוכחת נזק.
בתי הדין אמנם רשאים להפחית את הסכום במקרים חריגים, אך ברירת המחדל היא פיצוי מלא.
מה נחשב שכר מולן?
שכר מולן הוא רק שכר העבודה – כלומר הסכום שהמעסיק התחייב לשלם עבור העבודה שביצעתם. הוא לא כולל החזרי הוצאות כמו נסיעות, הבראה או טלפון.
השכר לצורך החישוב הוא שכר ברוטו, אלא אם המעסיק הוכיח שהעביר את הניכויים המותרים (כמו מס הכנסה וביטוח לאומי) לייעודם. אם הוא לא עשה זאת – הפיצוי יחושב מהברוטו במלואו. הדגש כאן ברור: החוק עומד לצד העובד, ולא מקבל תירוצים של המעסיק לגבי עיכובים.
✄ לגזור ולשמור ✄אם קיבלתם שכר באיחור – תעדו את המועד, שמרו את התלוש או את ההעברה הבנקאית, וגשו לייעוץ בהקדם. אל תתנו למעסיק למשוך אתכם בשיחות טלפון, הבטחות או סמסים – זכרו: יש שעון שמתעד את ימי ההלנה, והוא פועל לטובתכם. |
מתי אפשר להגיש תביעה?
המועד הקובע תלוי בשאלה אם השכר כבר שולם או לא:
- אם השכר שולם באיחור – יש להגיש תביעה בתוך 60 ימים מיום התשלום. ניתן לבקש הארכה ל-90 יום.
- אם השכר לא שולם כלל – ניתן להגיש תביעה בתוך שנה מהיום שבו השכר נחשב למולן.
אם מדובר בהלנות חוזרות ונשנות – למשל 3 פעמים ב-12 חודשים – תקופת ההתיישנות מתארכת ל-3 שנים.
למי מגיע הפיצוי?
לכל עובד או עובדת ששכרם הולן – בין אם מדובר במשרה מלאה, חלקית, שעתית או זמנית. אין הבדל אם מדובר בעובד קבוע, סטודנט, עובד זר או כל קבוצה אחרת.
גם מי שהפסיק לעבוד – ועדיין לא קיבל את שכרו – יכול לתבוע פיצוי הלנה.
במקרים חריגים – הפיצוי עשוי להיפסק או להצטמצם
בתי הדין לעבודה רשאים להפחית או לבטל את פיצוי ההלנה במקרים מסוימים:
- אם השכר לא שולם בשל טעות כנה או נסיבות חריגות שלא היו בשליטת המעסיק.
- אם היה חילוקי דעות אמיתיים לגבי עצם הזכאות לתשלום, והמעסיק שילם את החלק שאינו שנוי במחלוקת במועד.
עם זאת, מדובר בחריגים נדירים. ככל שהעיכוב היה ממושך או חוזר על עצמו – הפיצוי יינתן במלואו.
לא רק כסף – הלנת שכר היא גם עבירה פלילית
מעבר לפיצוי האזרחי, הלנת שכר היא גם עבירה פלילית. החוק מאפשר להטיל קנס של עד 35,380 ₪ על כל הלנת שכר. בנוסף, אפשר להגיש תלונה ליחידת האכיפה במשרד העבודה.
פטור ממס על פיצויי הלנת שכר
יש הטבות מס לפיצויים על הלנת שכר:
- פטור ממס הכנסה אם התקיימו שני תנאים:
- התקופה שבה השכר הולן עולה על 30 יום.
- הפיצוי ניתן לפי פסק דין של בית הדין לעבודה.
- פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי.
חשוב לוודא שהחישוב נעשה נכון – כדי לא לשלם מס מיותר.
עקרונות הלנת שכר – בקלות ובקצרה
כל שכר שלא שולם במועדו – הוא עילה לפיצוי, גם אם שולם באיחור, גם אם המעסיק התנצל, וגם אם אתם לא בטוחים אם שווה לתבוע.
| שאלה | תשובה |
| מתי שכר נחשב מולן? | אם לא שולם עד ליום ה-9 לאחר מועד התשלום. |
| כמה זמן יש לתבוע פיצוי? | 60 יום לאחר התשלום באיחור, או שנה ממועד ההלנה אם לא שולם כלל. |
| מה כולל הפיצוי? | 5% לשבוע ראשון, 10% לכל שבוע נוסף או הפרשי הצמדה + 20% – לפי הגבוה. |
| האם חובה להוכיח נזק? | לא. הפיצוי ניתן גם ללא נזק בפועל. |
| האם מעסיק יכול להינצל מהפיצוי? | רק במקרים נדירים של טעות כנה או מחלוקת אמיתית. |
| האם ניתן לפנות גם לרשות ממשלתית? | כן. אפשר להגיש תלונה ליחידת האכיפה של משרד העבודה. |
| האם הפיצוי חייב במס או ביטוח לאומי? | ברוב המקרים – לא. הפטור תלוי בתקופת ההלנה ובאופן קבלת הפיצוי. |
למה אסור לכם לוותר במקרה של הלנת שכר?
הלנת שכר היא לא רק פגיעה כספית – היא פוגעת בכבוד העובד, בביטחון התעסוקתי ובאמון במערכת. לא משנה אם מדובר במשכורת ראשונה או בשכר אחרון לפני פיטורים – מגיע לכם לקבל אותו בזמן. כמי שמלווה עובדים מזה שנים בתביעות שכר מול מעסיקים – אני יודע שדווקא המקרים הקטנים, של איחור "תמים" או של פער שנמשך חודש אחד בלבד – הם הסכנה הגדולה ביותר. אם לא תגיבו – זה יקרה שוב. אם תוותרו – זה יקרה גם לאחרים. ואם תפעלו? תופתעו לגלות כמה כוח יש לכם בידיים.
הדרך להבטחת שכר מלא ומכובד אינה נגמרת בתביעה אחת או במכתב התראה. פעמים רבות, מדובר ביצירת שינוי עמוק יותר – לא רק עבורכם, אלא עבור עובדים נוספים ששותקים. כחלק מהעשייה המשפטית שלי, אני רואה שוב ושוב איך טיפול חד-פעמי בהלנת שכר פותח לעובדים פתח להגן על זכויות נוספות: שיפור תנאי העסקה, קבלת פנסיה שהוזנחה, החזרי נסיעות שהוסתרו, ולעיתים – גם שינוי אקלים שלם במקום העבודה.
דווקא כשהלקוח בטוח שאין טעם, שאין לו כוח, או ש"זה לא ישתלם" – אני מראה לו את כל מה שאפשר לדרוש ולשפר. וההפתעה? לעיתים קרובות, פנייה אחת מדויקת – בליווי אסטרטגיה נכונה – מספיקה כדי לגרום למעסיק לשלם, להתנצל ולשנות מדיניות.
אל תישארו לבד. אל תשתקו. ואל תוותרו – גם אם מישהו סביבכם אומר לכם ש"זה לא שווה את הטרחה".
אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר, לספר לי מה עברתם, ואבחן לעומק את המקרה שלכם – כדי שנוכל לפעול יחד. במשרד עו"ד אורי פז, תקבלו ייעוץ אישי, ליווי מקצועי, ונחישות בלתי מתפשרת – עד שתקבלו כל שקל שמגיע לכם.
צילום: Tima Miroshnichenko
