דיני עבודה Uplaw

הליווי המשפטי שמשרדנו מספק ללקוחותינו מתפרש על מגוון הפעולות המשפטיות הקשורות לתחום משפט העבודה: מתן ייעוץ משפטי שוטף, הכנת חוות דעת משפטיות, ליווי מעסיקים במהלכים הנוגעים ליחסי העבודה הקיבוציים והאישיים מול העובדים הפרטניים וארגוני העובדים, ניהול הליכים משפטיים בבתי הדין לעבודה, ניהול הליכי ערעור בבית הדין הארצי לעבודה ובבג"ץ, עריכת חוזי עבודה אישיים והסכמי עבודה קיבוציים, ליווי בהליכי שימוע לעובדים מפוטרים, ליווי בשלבי משא ומתן קיבוצי, ייצוג מעסיקים מול רשויות האכיפה דוגמת אגף האסדרה במשרד הכלכלה ועוד.

דיני העבודה בישראל מורכבים משני ענפים עיקריים: משפט העבודה האינדיבידואלי – שכל כולו בא להסדיר את יחסי הגומלין בין העובד כפרט ובין מעסיקו, ומשפט העבודה הקיבוצי – המסדיר את מערכת היחסים בין ארגון עובדים לבין מעסיק או ארגון מעסיקים. מעבר לכך, כלול בדיני העבודה נושא הבטיחות בעבודה.

מרבית חוקי העבודה בתחום משפט העבודה האינדיבידואלי הם "חוקי מגן". כלומר, חוקים המקנים הגנה לעובד. הזכויות המוענקות לעובד בחוקים אלה אינן ניתנות לוויתור, בנסיבות מסוימות גם אם המעסיק מחתים את העובד על טפסי ויתור. חוקים אחרים, ובכללם החוק לאכיפת דיני העבודה שנכנס לתוקף בשנת 2012, אף מטילים סנקציות פליליות על מעסיק המפר את הוראותיהם.

בתחום משפט העבודה הקיבוצי נחקקו בשנת 1977 שני חוקים מרכזיים: חוק ההסכמים הקיבוציים וחוק יישוב סכסוכי עבודה. חוק ההסכמים הקיבוציים עוסק במהותו של ההסכם הקיבוצי, כללי או מיוחד, וקובע מי צדדים לו, על מי יחול, עד מתי יהיה תקף, ומהן זכויות הצדדים להסכם והכפופים לו. בחוק קיים גם מנגנון המאפשר הרחבת תחולתם של הסכמים קיבוציים כלליים באמצעות צווי הרחבה אף על עובדים שמעסיקיהם אינם חברי ארגון מעבידים, או שאינם צד להסכם קיבוצי מיוחד.

בשנת 1969 הוקמה בישראל מערכת משפטית נפרדת ועצמאית, היא מערכת בתי הדין לעבודה, הדנה ופוסקת בסכסוכים בענייני עבודה וביטחון סוציאלי. למערכת משפטית זו ניתנה הסמכות העניינית לדון ולפסוק בשורה ארוכה של נושאים, שעניינם בעיקר תביעות בין עובד למעסיק, שעילתן יחסי עובד-מעביד וחוזה עבודה, תביעות של עובדים ומעסיקים נגד קופות גמל, תביעות של עובד נגד ארגון עובדים הקשורות בחברות או בתחום פעולתו של הארגון בענייני עבודה, תביעות נגד המוסד לביטוח לאומי, תביעות נגד הממונה על הגמלאות, ותביעות בין צדדים להסכמים קיבוציים, או מי שיכולים להיות צדדים לאותם הסכמים, בעניין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו, או הפרתו של הסכם קיבוצי. עוד הוענקה לבתי הדין לעבודה הסמכות העניינית לדון בעבירות השונות של מעסיקים על חוקי העבודה.

לבתי הדין לעבודה שתי ערכאות – אזורית וארצית, ומכהנים בהם שופטים מקצועיים ונציגי ציבור, המתמנים בהמלצת ארגוני עובדים ומעסיקים. הקמת מערכת בתי הדין לעבודה תרמה להגברת המודעות בכל הנוגע למימוש זכויות הפרט בתחום העבודה והביטחון הסוציאלי, ועוררה פנייה למסלול משפטי ליישוב סכסוכים קיבוציים, מסלול שלא היה נהוג בטרם הוקמו בתי הדין לעבודה.

מטרת הקמתה של ערכאת שיפוט מיוחדת לענייני עבודה וביטחון סוציאלי, היא בחתירה לאיזון ביחסי הכוחות הפועלים במערכת יחסי העבודה בישראל. ככלל, ביחסי עבודה נקודת המוצא היא שהעובד הוא בעמדת נחיתות ביחס למעסיק. שופטי בג"ץ פסקו בעבר כי "כאשר מדברים ביחס עובד-מעביד המדובר בקטגוריה משפטית, שהחברה מחילה על מערכת עובדתית לשם השגת מטרותיה. על-פי רוב, יחסי הכוחות בין עובדים למעבידים אינם מאוזנים, והצדק החברתי מחייב התערבות להגן על העובד. דיני עבודה נועדו אפוא למנוע ניצולם של עובדים ולהגן על מעמדם, משום שאילו הדבר הושאר ל'כוחות השוק' ולדיני החוזים, מעמדם של העובדים היה עלול להיפגע".

לאחרונה הוקמה, לדרישת ארגוני המעסיקים, ועדה מקצועית לבדיקת בתי הדין לעבודה בראשות השופט בדימוס, פרופ' יצחק זמיר. הוועדה פירסמה בינואר 2006 דו"ח שדחה את הדרישה להטמיע את מערכת בתי הדין לעבודה בתוך מערכת המשפט הכללית ובכך לבטל את הייחודיות שבה. וכך נכתב בין השאר במסקנות הדו"ח של ועדת זמיר:

"בתי הדין לעבודה התאימו עצמם למאפיינים של התובע המצוי והעניין הרגיל הבאים בפני בתי דין אלה. רבים מן התובעים בבתי הדין לעבודה משתייכים למעמד כלכלי נמוך; ברוב המקרים הם תובעים שכר עבודה או תשלומים אחרים הקשורים לעבודה, בסכומים נמוכים, לצורך מחיה שוטפת; ולעתים קרובות הם אינם מיוצגים על ידי עורך דין. מאפיינים אלה הובילו את המחוקק להורות כי בית הדין יכלול נציגי ציבור, שאמורים להיות קרובים ומודעים למצב בשטח, וכי הוא לא יהיה קשור לסדרי הדין ולדיני הראיות הנהוגים בבתי המשפט הכלליים. על יסוד הוראות אלה התפתחה בבית הדין לעבודה אווירה מיוחדת, אפשר אולי לומר תרבות מיוחדת של התדיינות, שונה מזאת המקובלת בבתי המשפט הכלליים. כפועל יוצא, בית הדין לעבודה נחשב נגיש וידידותי במיוחד, והצליח למצב עצמו, בעיני הצדדים ליחסי עבודה, כפורום ראוי ואמין לדיון בסכסוכי עבודה. יש לכך חשיבות רבה בהקשרים שונים, ובמיוחד לצורך הגנה על זכויות שהחוק מעניק לעובדים. הצורך בהגנה כזאת גבר בתקופה האחרונה, בעיקר נוכח היחלשות יחסית של ארגוני העובדים, ובראשם הסתדרות העובדים הכללית החדשה" (עמ' 141-142).

לאור מורכבות התחום של משפט העבודה בישראל, מומלץ להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום ושהוא בעל ניסיון מקצועי בליטיגציה בבתי הדין לעבודה. משרדנו עוסק בדיני עבודה מזה שנים רבות, ועו"ד אורי ישראל פז מתמחה הן במיצוי זכויות עובדים והן בהגנה על זכויות מעסיקים.

הרשמה לניוזלטר:

הרשמו לניוזלטר של Uplaw ונשלח לכם מאמרים מרתקים.